קרטוקונוס (Keratoconus), או קרנית חרוטית, הינה מחלת עיניים הגורמת לקרנית להפוך לדקיקה (בעיקר במרכזה) ולהתקמר בהדרגה. כך, במקום להיות מעוגלת ובצורת כיפה, הקרנית משנה את צורתה לצורה דמוית חרוט, או קונוס (ומכאן גם שמה של התופעה: “קרטו” = קרנית, ו-“קונוס” = חרוט).
העיוות ההדרגתי של הקרנית גורם לעיוות משמעותי בראיה והופך אותה מטושטשת. העיוות בקרנית יכול אף להביא לאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה. למרות שהמחלה משפיעה בעיקר על חדות הראיה, לא ניתן לתקן את העיוות הנגרם לראיה באופן מושלם רק על ידי הרכבת משקפיים.
מחלת הקרטוקונוס מתחילה בגיל צעיר יחסית, ושכיחה בעיקר בקרב בני נוער, בדרך כלל בסביבות גילאי 15-16. לרוב, שתי העיניים של הסובלים מהמחלה יפגעו ממנה, אם כי לא תמיד באופן זהה. עם הזמן הפגיעה בעיניים הופכת חמורה יותר באופן הדרגתי, אם כי היא נעצרת בסביבות גיל 35-40.
סימפטומים
הסובלים מקרטוקונוס לא ירגישו מיד בהופעת המחלה. ההתקדמות ההדרגתית של המחלה תביא תחילה לירידה בחדות הראייה, ולקושי בראיית אובייקטים קטנים ורחוקים. המחלה תגרום לטשטוש בראייה מרחוק, ולעלייה במספר המשקפיים, עם דגש על עלייה בצילינדר. כמו כן, יכולת הראייה בחושך נפגעת משמעותית.
ככל שהמחלה מתקדמת יופיעו עיוותי ראיה חמורים יותר אצל הסובלים ממנה. העיוות השכיח ביותר הוא קיומם של “תמונות צללים”. עיוות זה, הנקרא גם monocular polyopia, מתרחש בעיקר כאשר קיימת ניגודיות גבוהה בשדה הראייה, כמו למשל כשמסתכלים על אור בהיר או בוהק בלילה. במצב זה, הסובלים מקרטוקונוס יראו מספר עצמים במקביל, למרות שהם מסתכלים על עצם אחד בלבד. זהו גם עיוות הראיה המובהק ביותר ממנו סובלים אנשים המאובחנים עם קרטוקונוס. כמו כן, עשויים להופיע “הילות אור” סביב עצמים בוהקים.
מהם הגורמים?
הגורמים להיווצרותה של קרטוקונוס אינם ברורים לחלוטין. יחד עם זאת, נמצא כי קשר סטטיסטי בין אנשים הסובלים מן המחלה ובין קיומם של בני משפחה הסובלים ממנה, כלומר, ייתכן כי גורמים גנטיים הם מהגורמים המובילים להיווצרותה, וזו גם הדיעה הרווחת בקרב רבים מהחוקרים אותה.
מחקרים נוספים מצאו כי המחלה עלולה להיגרם עקב פעילות אנזמטית בלתי מאוזנת. פעילות זו הופכת את הקרנית לדקיקה יותר ולכן גם היא פגיעה יותר ליצירת עיוות. גירוד אינטנסיבי בעין גם כן עלול להביא להיווצרות המחלה. הגירוד האינטנסיבי פוגע בקרנית ולעיתים יכול אף להביא לעיוותה.
דרכי טיפול
בשלבי המחלה המוקדמים הטיפול הנפוץ במחלה הוא שימוש במשקפי ראייה ולאחר מכן בעדשות מגע. ככל שהמחלה מתקדמת, ניתן לטפל בה בעזרת עדשות מגע מיוחדות, רכות יותר, המותאמות לסובלים מהמחלה. עדשות מגע אלו מסייעות לאור המגיע לקרנית לעבור בצורה חלקה יותר, על ידי לכידת דמעות במרווח שבין העדשה לקרנית.
כ-20-25% מהסובלים מהמחלה ממשיכים לסבול מאיבוד כושר ראיה גם לאחר הטיפול בעדשות מגע אלו. במצב זה, הסובלים מקרטוקונוס נאלצים לעבור ניתוח להשתלת קרנית. במקרה וחלק משכבות הקרנית שמרו על תפקוד ועל מבנה תקינים, ניתן לבצע ניתוח בו מחליפים רק את שלושת השכבות העליונות של הקרנית.
בשנת 2016 התקיים ניסוי בטיפות עיניים חדשניות וניסיוניות לטיפול בקרטוקונוס באוניברסיטת אוקלנד בארה”ב, וייתכן שבעתיד ניתן יהיה לטפל במחלה בעזרת טיפות אלו.
הערה: אופטיקה הלפרין איננה מספקת טיפול מסוג זה והמידע האמור מוגש כשירות לציבור ולא מהווה המלצה לטיפול או תחליף לייעוץ רפואי.
